ממשפט הולילנד לתיקי נתניהו: המינוי החדש של ליאת בן ארי - וואלה!

ממשפט הולילנד לתיקי נתניהו: המינוי החדש של ליאת בן ארי - וואלה! חדשות

התרעות פיקוד העורף

]]>

ליאת בן ארי, הפרקליטה שמלווה את תיקי נתניהו ונבחרה אתמול (חמישי) לתפקיד המשנה הכלכלי לפרקליט המדינה, מצאה עצמה בחודשיים האחרונים במרכזה של סערה: מצד אחד טענות כי המכרז בו זכתה נתפר עבורה בידי פרקליט המדינה שי ניצן. מנגד, טענות לפיהן גורמים פוליטיים הם שפעלו מאחורי הקלעים למנוע את קידומה, מתוך נקמנות על הצלחתה ב"תיקי האלפים", או כדי להרתיע את הפרקליטים הבאים בתור שעשויים ללוות חקירות של פוליטיקאים.

בעוד המחלוקת התמקדה בשאלת המניע למינויה של בן ארי, כיום פרקליטת מיסוי וכלכלה, על דבר אחד כמעט לא היה חולק: התאמתה לתפקיד. גם גורמים בפרקליטות ובסביבתה ששוחחו עם וואלה! NEWS השבוע והביעו ביקורת על דרך המינוי או על עיתויו, הסכימו כי היא המועמדת הראויה ביותר. "היא מועמדת חזקה, והיא הייתה זוכה גם אם זה היה בינואר (לאחר פרישתו של ניצן - ד"ד)", אמר אחד מהם, בעוד אחר תהה אם התפקיד לא עשוי להיות "קטן עליה". הוא הוסיף כי "אני מעריך שזה תפקיד שליאת לא חשבה עליו לפני זה, כי התפקיד שלה היום הוא פי אלף יותר חשוב".

בן ארי הפכה רק בשנים האחרונות מוכרת בציבור הרחב - תחילה כתובעת במשפט הולילנד, ששלחה לכלא את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ולאחר מכן כפרקליטה המלווה את חקירות המשטרה ב"תיקי האלפים" של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מי שנחשב לאדם הקרוב אליה ביותר בפרקליטות הוא סגנה, יהונתן תדמור, שמלווה יחד איתה את התיקים.

עוד בוואלה! NEWS

בן ארי, בת 53 נשואה ואם לשלושה, למדה משפטים וקרימינולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וכן ובעלת תואר שני במינהל ציבורי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היא החלה את דרכה דווקא כסנגורית במשרדה של עו"ד פנינה דבורין, אך בשנת 1998 הצטרפה לפרקליטות, ושם התקדמה בתוך פרקליטות מיסוי וכלכלה, או בשמה המלא - פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). בשנת 2012 מונתה לעמוד בראש המחוז, ומשום שכהונת פרקליטי מחוז קצובה לשבע שנים, היא תעזוב אותו באמצע השנה הבאה.

בשנים האחרונות טיפלה פרקליטות מיסוי וכלכלה ברוב תיקי השחיתות הנפיצים והמורכבים ביותר. רשימה חלקית של החשודים כוללת את השרים אריה דרעי וחיים כץ, הזמר קובי פרץ, נוחי דנקנר, פואד בן אליעזר ועוד.

בן ארי עצמה הובילה במהלך הקריירה שלה כמה תיקי דגל. הראשון הוא תיק גולד-וחניש - פרשת מרמה אדירת ממדים, ואחד המשפטים הפליליים הארוכים שנוהלו בישראל. כתב האישום נגד אנשי העסקים עודד גולד ושלמה וחניש הוגש ב-1999, כאשר בן ארי הייתה פרקליטה צעירה. המשפט התנהל במשך כעשור, ורק ב-2009 הורשעו ובית המשפט קבע כי הונו את מרכז ההשקעות של המדינה בסכום עתק של 53 מיליון שקלים. גולד נידון לשמונה שנות מאסר בפועל, ואילו וחניש לשש. בן ארי התעקשה לערער, וב-2012, כאשר כבר הייתה פרקליטת מחוז, החליט בית המשפט העליון להחמיר בעונשו של גולד, ולהוסיף לו עוד שנה וחצי מאחורי סורג ובריח.

תיק הדגל הבא שהופקד בידיה היה תיק השוחד של הקבלן דודי אפל. שמו של איש העסקים נקשר לאורך השנים בפרשת "בר און-חברון" ו"האי היווני", אך בסופו של דבר הוא הורשע ב-2010 במתן שוחד לראשי רשויות, בתמורה לקידום אינטרסים שלו בתחום הנדל"ן.

"אני זוכרת את עצמי קוראת שם את חומרי החקירה, שומעת האזנות סתר בתיק, יושבת שלושה חודשים ביאחב"ל ומבינה מי נגד מי, ואומרת לפרקליטים שנמצאים לצדי, ש'הלכה לי המדינה'", אמרה בעבר בן ארי ל"גלובס". "ההבנה של איך הדברים מתנהלים ומתרחשים הכתה בי. הייתי מזועזעת, והבנתי שצריך לעשות סוף להתנהלויות האלה, כי אחרת המדינה הזאת לא תגיע לשום מקום. זה אחד הדברים ששמתי לנגד עיניי - את המלחמה בשחיתות".

התחנה הבאה שלה כתובעת, תיק הולילנד, הסתיימה בשליחתו לכלא של ראש הממשלה לשעבר. אלא שבמבט לאחור, גם הפרשה ההיא נראית רק כהכנה לסיבוב הנוכחי - פרשות ראש הממשלה נתניהו, בהן עשוי להיות מוגש לראשונה בקרוב כתב אישום חמור נגד ראש ממשלה מכהן.

הובילה את הקו התקיף בתיקי נתניהו

בן ארי, יחד עם ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הפכה לסמל של תיקים 1000, 2000, ו-4000. אם מנדלבליט נתפס לעתים בציבור כמי שמוביל קו פשרני מדי כלפי ראש הממשלה, בן ארי נחשבת למי שמובילה את הקו התקיף. לו הייתה עמדתה מתקבלת, היה ראש הממשלה ניגש בשבוע הבא לשימוע בגין שלושה תיקי שוחד, וגם שרה נתניהו וארנון מילצ'ן היו מזומנים לשימוע בחשד לעבירות שוחד. פרקליט המדינה ניצן הצטרף לעמדתה של בן ארי, אך בסופו של דבר הכריע מנדלבליט לסגור את התיקים נגד מילצ'ן ושרה נתניהו, ולגבי ראש הממשלה להסתפק בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו-2000.

הקו התקיף שהובילו בן ארי וניצן הביא את ראש הממשלה לתקוף אותם באופן אישי. בתגובה לזימונו לשימוע, מסר הצהרה ממעון ראש הממשלה, בה כינה את החשדות נגדו "מסע ציד" ו"האשמות שווא". "אלה הם שני פרקליטים שדחפו במיוחד להאשים אותי", טען. "איך אפשר שליאת בן ארי, שדחפה לפרסם דווקא עכשיו - היא זו שעצרה את החקירות נגד ציפי לבני בטענה אז שזו התערבות בבחירות". במשרד המשפטים הכחישו לחלוטין את הדברים, אך בעיני תומכי חפותו של ראש הממשלה - בן ארי סומנה.

"אני לא זוכר שהייתי יכול אפילו לזהות את העמדות הפוליטיות שלה, והן לעולם לא נכנסו לשיקול הדעת המקצועי", אומר עו"ד עמית בכר, יו"ר מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, ועד לאחרונה תובע בכיר בפרקליטות מיסוי וכלכלה. "לפי המתקפות על מערכת המשפט, יש בקבלת ההחלטות שיקולים לא מקצועיים. אין לזה בסיס, והיא מגלמת את היעדר הבסיס הזה. כשהיא קיבלה החלטות בתיקים כמו הולילנד, או כמו פואד בן אליעזר שעמד להיות נשיא, היא דיברה על הפן הערכי של החשדות הפליליים, ומעולם לא חשבה מה זה יעשה לצד כזה או אחר של המפה הפוליטית".

בן ארי עשתה לה שם של פרקליטה לוחמנית, אך לדברי בכר זה לא לגמרי מדויק. "בגיבוש העמדות בתיקים כמו אלה שפרקליטות מיסוי וכלכלה מטפלת בהם, יש המון לחצים ושיקולים מורכבים. פרקליט שהוא 'פיינשמקר משפטי' יכול בקלות ללקות במשפטנות יתר, מה שיכול להביא למריחת זמן, או אפילו לגרום לו להתפשר ולהתקפל. ליאת מאוד תכליתית, וזה מוביל אותה להיות נחרצת, לקבל החלטות בזמן סביר ולהיתפס - אני לא חושב שלגמרי בצדק - כמי שפחות נוטה לפשרות. לדעתי מדויק יותר לומר שצריך להכיר אותה כדי לדעת על מה היא תתפשר ועל מה לא".

התחנה הבאה של בן ארי, אליה נבחרה השבוע, היא לשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לאכיפה כלכלית. מדובר בתפקיד שנוצר לראשונה ב-2010, והיחיד שכיהן בו עד היום הוא יהודה שפר, שפרש לפני כשנה וחצי. שפר בעצם תפקד כמעין פרויקטור שבנה את תפיסת האכיפה הכלכלית בפרקליטות - תפיסה שמטרתה לפגוע בכיס של העבריינים באמצעות כלים כמו חילוט וקנסות פליליים. אף שהכלים האלה מוכרים היטב לבן ארי, התפקיד עצמו שונה בתכלית מתפקידה הנוכחי. מדובר בתפקיד מטה, שבמרכזו מטלות כמו בניית תורה מקצועית, פיקוח על חוליות האכיפה הכלכלית שהוקמו במחוזות הפרקליטות וליווי תהליכי חקיקה רלוונטיים. עבור מי שהתרגלה עד היום לנהל בעצמה תיקי דגל של שחיתות שלטונית, המעבר עשוי להיות לא פשוט.