התרעות פיקוד העורף
בקשת החסינות של נתניהו מאיימת להטביע את הקמפיין בסדר יום פלילי-משפטי, ולהבליט את האבסורד שבלב הפלונטר הפוליטי: הוא חייב להגיע ל-61 מנדטים כדי שתהיה לו חסינות, אבל בגלל החסינות, יהיה לו קשה להשיג 61
רוב אזרחי ישראל עסקו בשבוע האחרון בהתכוננות, התגוננות, התעטפות והתחממות מפני הסערות, ההצפות ופגעי מזג האוויר; בה בעת, ראש הממשלה בנימין נתניהו עסק בהתכוננות והתגוננות לקראת סערה מסוג לגמרי אחר. סערת החסינות, שמאיימת להציף את שבעת השבועות שנותרו עד הבחירות ולהטביע אותו בתוך סדר יום פלילי/משפטי לא נוח.
אחרי שהגיש את הבקשה לחסינות ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בשבוע שעבר, המאמץ של נתניהו השבוע הוקדש בעיקר לניסיון לבלום את קידומה. הוא העביר שעות בדיונים והתייעצויות עם מקורביו כיצד למנוע מכחול לבן לקיים דיון והצבעה על החסינות שלו עוד לפני הבחירות. היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, שקבע שאין מניעה חוקית לכינוס ודיון על בקשת החסינות, סומן כמטרה הכי נוחה, ומתחילת השבוע הוא סופג גל מתקפות וביקורות מבכירים בליכוד שנועדו להטיל דופי בו ובעיקר בחוות דעתו.
לצורך העניין נשלפו הקשרים המשפחתיים של ינון וטענות על ניגודי עניינים מוכרים, למרות שמדובר באחד מפקידי הציבור המוערכים בישראל. לראיה, רק לפני שנה פעל מקורבו של נתניהו, ח"כ מיקי זוהר, לסדר לו הטבה מפליגה בתנאי הפנסיה ואפילו ספג על כך ביקורת ציבורית. ינון חטף השבוע את מה שרוני אלשיך, אביחי מנדלבליט, ושי ניצן ספגו בשנים האחרונות. כולם היו מינויים מקובלים ואף מבורכים על ידי נתניהו ואנשיו, עד שלא סיפקו את הסחורה המבוקשת ולא מסמסו את החקירות והחשדות. הוא בסך הכול החוליה האחרונה בשרשרת.
עוד בוואלה! NEWS
הקמפיין נגד ינון עשוי להיגרר גם לעבר בג"ץ. העיניים נשואות כעת לחוות דעת נוספת שהוא אמור לספק, שתקבע אם לאדלשטיין, כיו"ר הכנסת, יש סמכות וטו שיכולה למנוע את קידום בקשת החסינות כבר בכנסת הזו. אם התשובה של ינון תהיה "לא", נתניהו שוקל גם לעתור נגדו לבג"ץ, במה שעשוי להיות היפוך אירוני של המציאות שבה הליכודניקים בדרך כלל מזדעקים על התערבות יתר של בית המשפט העליון. אבל המספרים משחקים לרעתו, כך שהוא משחק בעיקר על זמן: ישנה קואליציה רחבה של 65 ח"כים שדורשת להצביע על החסינות שלו בהקדם האפשרי, וקשה לראות את בג"ץ מתערב ברוב כה ברור של הכנסת.
רק לפני ארבעה חודשים נתניהו נלחם בכל כוחו כדי שהשימוע אצל היועץ המשפטי לממשלה ייעשה בשידור חי, והנה, בעוד היפוך אירוני, הוא עשוי לקבל את מבוקשו. באופוזיציה אומרים שאפשר לסיים את דיוני החסינות תוך שבועיים-שלושה ובכחול לבן, בגיבוי הנמרץ של ישראל ביתנו, נחושים ללכת עד הסוף ואפילו על הראש של אדלשטיין עד כדי הדחתו מתפקיד היו"ר כדי להשיג את מבוקשם. עבורם, זהו מצב של וין-וין. במקרה הטוב, הם אכן יצליחו לדון ולפסול את בקשת החסינות של נתניהו, ויגרמו לו ללכת למשפט, ובמקרה הרע, המאבקים הפוליטיים והפרלמנטריים יחדדו בצורה מובהקת את הנושא המרכזי שעליו הולכים לקלפי. החסינות אמנם לא פוגעת עדיין בנתניהו והליכוד בסקרים, אך היא כן מחזקת את תחושת החירום והחרדה בקרב אלה שמתנגדים לו ותעזור להוציא אותם מהבית.
על פניו, לנוכח חוסר האמון הגדול של הציבור במערכת המשפט, סערת החסינות עשויה לסייע גם לנתניהו בציפוף השורות, בעיקר בבייס הימני. אך החסינות כולאת אותו, את הליכוד, את הימין ואת המערכת כולה, במעגל אינסופי ללא התחלה וסוף. כדי שנתניהו יוכל לקבל חסינות, הוא חייב להגיע לרוב של 61 בכנסת הבאה, אך ככל שהיא תהיה על השולחן בקמפיין, המספר הזה הולך ומתרחק.
פחות מחודשיים לבחירות, הסקרים מראים קיפאון מוחלט במפה, ובשתי המפלגות הגדולות יודעים שהדרך היחידה לנצח היא להעביר כמה מנדטים מצד לצד. כשכל מה שמדברים עליו זה חסינות, היכולת של נתניהו לעשות את זה ולהוביל קמפיין חיובי על הישגים כבירים וליגה אחרת תהיה מוגבלת מאוד. בקשת החסינות חושפת לעיני כל את האבסורד הפוליטי שבגללו המדינה תקועה בשנה האחרונה; כמו בפרדוקס משוכלל של ביצה ותרנגולת או מלכוד 22, נתניהו חייב 61 כדי שתהיה לו חסינות; בגלל החסינות, יהיה לו קשה להשיג 61; וכל עוד אין לו 61 - הוא יעדיף ללכת לבחירות חוזרות מאשר לבית המשפט.
צ'אנס שלישי להישאר על הגלגל
בימים הספורים שנותרו עד סגירת הרשימות יש תחושה של דה ז'ה וו מעגלי שמהדהד במשחקי החיבורים והבלוקים בין המפלגות הקטנות מימין ומשמאל. מפלגות הלווין קיבלו צ'אנס שלישי להתבסס לפני נהירת המנדטים הצפויה לעבר המפלגות הגדולות, והמערכה הולכת להיות גורלית וקטלנית יותר משתי קודמותיה. שאלת החסינות של נתניהו תמקד את הקרב המרכזי בין הליכוד וכחול לבן, ובבחירות שיוכרעו, אם בכלל, על היכולת למצות כל קול וקול, הסכנה בבזבוז קולות מתחת לאחוז החסימה גדולה מתמיד, ואף אחד לא רוצה לקחת על עצמו את העול.
המצב ההתחלתי הפעם מפוצל מאי פעם, כשבכל צד יש שלוש מפלגות שלא מצליחות להתכנס. במשולש הימין יש את בנט ושקד, רפי פרץ ובן גביר, ובצלאל סמוטריץ', ובצלעות השמאל את עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס, ניצן הורוביץ, וסתיו שפיר. בתוך כל אחד מהמשולשים יש שלל אמוציות סוערות, תככים מלוכלכים, ומשקעים היסטוריים מהעבר הרחוק והקרוב, אבל המאזן המורכב בין האגו וההיגיון הפוליטי עוד יכול להשתנות ולייצר הפתעות. בינתיים, כולם משחקים במקביל גם את הבליים גיים שנועד לגלגל את האחריות לתבוסה או קריסה של אחד מהגושים. בנט ושקד פתחו במרתון גישור ומגעים שנועד לשחרר את הפלונטר ולהקים מחדש את "ימינה" של מועד ב', אבל גם להשתמש בזה בבחינת "לפחות ניסינו" במידה וזה ייכשל. עמיר פרץ ניסה לזרוק את הכדור לפתחו של גנץ כשקרא לאיחוד גדול של כל גוש המרכז-שמאל, אבל זה נועד בעיקר כדי למשוך זמן עד שיקבל את ההחלטות הקשות באמת לגבי החיבור הקטן יותר עם מרצ. שם, מוכנים לרדת על הברכיים בשביל שפרץ יסכים, ובה בעת - משתמשים במגעים עם פרץ כדי להתחמק ממשא ומתן אמיתי עם סתיו שפיר.
בנבכי הפוליטיקה הקטנה של הימים הקרובים עשויים להיגבות קורבנות קטנים. לפחות אחד מגיבורי המיקרופון והמקלדת של הימין עשוי למצוא את עצמו בחוץ: אם יהיה איחוד בימין, לא בטוח שבן גביר לא ישרוד, ואם לא - סמוטריץ' יצטרך לבחור בין פרץ לבנט כי ריצה עצמאית עם "האיחוד הלאומי" תשאיר אותו הרחק מאחוז החסימה. מהצד השני, שפיר אבודה לגמרי, והאיבה הגדולה כלפיה במרצ ובמפלגת העבודה מבודדת אותה כמעט לבד על המפה.
בשלב זה, יש נתק מוחלט בין שפיר והמחנה הדמוקרטי, פער עצום בציפיות ודרישות של שני הצדדים, והמון דם רע. אחרי שבועות של זריקת רפש הדדית, אין שם גרם אמון: במרצ תידרכו שאי אפשר לעבוד עם שפיר, שהיא דרשה להתמנות כשרה בכירה והתעקשה על מעורבות בניהול הקמפיין, ואפילו רצתה להדיח את חברה למפלגה, האלוף במיל' יאיר גולן, מועדת חוץ וביטחון. מהצד השני, מקורבי שפיר מדברים על "תרגיל מסריח" בין הורוביץ לתמר זנדברג, במסגרתו הסכים לדחוק אותה אחורה ובפועל להדיח אותה מהרשימה כדי שזנדברג לא תדרוש בחירות על תפקיד היו"ר.
מיותר לציין שכל הצדדים מכחישים את כל הדברים האמורים, ושבניגוד למשא ומתן נורמלי שמתנהל בשקט מאחורי הקלעים בחדרים סגורים, כאן היו בעיקר המון ספינים בתקשורת. בניסיון להיאבק ברוע הגורל ותוך גיוס תמיכה ציבורית, שפיר יצאה לסיבוב ראיונות בו הציגה עצמה כקורבן של נסיבות ושל עסקנות מפלגתית קטנה, והפנתה את כל האצבעות לכיוון מישהו אחר. לעזרתה באו קולות בייס בולטים מהטוויטר כמו אהוד ברק וזהבה גלאון שקראו למרצ לחתוך מהמשחקים ולסגור איתה את העניינים. המופעים התקשורתיים של שפיר אולי מקוששים לייקים, אבל לא ברור שהם מקדמים את המטרה הגדולה, שכן הם מעלים את סף הטינה כלפיה במרצ שלא נלהבים לתת לה מקום בולט ברשימה בזמן שהיא יוצאת נגדם תחת כל עץ רענן. גם במקרה של איחוד פרץ-מרצ שפיר עשויה למצוא את עצמה בבעיה גדולה. בשתי המפלגות יש מי שישמח לראות בנופלה.
במעגליות הפוליטית של השנה האחרונה לפחות קלישאה אחת התממשה - החיים הם כמו גלגל, לפעמים אתה למעלה ולפעמים אתה למטה ולפעמים, אם אתה בר מזל, גם אחרי שהספידו אותך אפשר לעשות קאמבק מפואר עד למסדרונות משרד הביטחון. עד יום רביעי בלילה נדע מי ישרוד את משחק ההאשמות, מי המנצחים והמפסידים של השידור החוזר ומי הצליח הפעם להישאר על הגלגל.
לכתבה זו התפרסמו תגובות ב דיונים
הוסף תגובה חדשה
אסור לפספס
2020-01-10 07:50:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiJWh0dHBzOi8vbmV3cy53YWxsYS5jby5pbC9pdGVtLzMzMzQxODnSAQA?oc=5
קרא עוד >>>>
Bagikan Berita Ini
0 Response to "בין החסינות ל-61: המעגל האינסופי של נתניהו נחשף - וואלה!"
Post a Comment