צה"ל הודה, הבת גינתה: סערה בעקבות איתור קסדת הטייס ההרוג - ynet ידיעות אחרונות

דנה גורי, בתו של הטייס דני גורי שנהרג בתאונה לפני 36 שנה, סיפרה אמש (יום א') בפוסט שפרסמה שהקסדה של אביה שאותרה על-ידי מטיילים בנחל פארן שבנגב הוחזרה לאדמת המדבר לאחר שצילמו אותה.

דנה, שנולדה לאחר מות אביה ונקראה על שמו, גינתה את האופן שבו פעלו המטיילים: "צילמת! כתבת פוסט! צירפת לינק לאתר יזכור! אבל אז זרקת אותה חזרה על אדמת המדבר והמשכת בטיול. קיבלת לייק!". למטיילים גרסה שונה: הם טוענים שגילו באיחור למי שייכת הקסדה, יצרו קשר עם חיל האוויר ואף הציעו לחזור לשטח ולאסוף אותה - אך בחיל האוויר ביקשו, כך לדבריהם, שלא ישובו על עקבותיהם.

לדבריה, אמש התגלה לה ש"הישראלי המכוער הזה לא הסתפק בכך. קיבלתי מכמה אנשים צילום מסך מהפייסבוק של אחד המטיילים בחבורה חובש את הקסדה של אבא שלי ומחייך למצלמה. ואז הם זרקו אותה חזרה לאדמה". את הפוסט סיכמה במילים "אבא שלי שלח לנו דרישת שלום מהעולם שלו. חבל שפספס עם השליח". יצוין כי בהודעת דובר צה"ל בשבת, הם ציינו כי "הקסדה תיאסף על-ידי חיל האוויר ותועבר להמשך טיפול. אנו מודים לאזרח על ערנותו".

דני גורי ז"ל. הטייס שנהרג בהתרסקות בטיסת אימון

אחד המטיילים בקבוצה הצטלם עם הקסדה של דני גורי ז"ל

מנגד, המטייל שמצא את הקסדה סיפר ל-ynet כי הוא וחבריו הבינו למי שייכת הקסדה רק לאחר שעזבו את המקום, יצרו קשר עם חיל האוויר וביקשו לחזור לשטח לאסוף אותה. לטענתו, חיל האוויר ביקש שלא יחזרו לשם. "אף אחד לא ידע שהקסדה הזאת היא של אבא שלה ולכן השארנו אותה בשטח", אמר. "אם היינו יודעים בהתחלה למי שייכת הקסדה כנראה היינו עושים את זה אחרת. האסימון אצלנו נפל אצלנו רק באוטו כשכבר היינו בדרך הביתה. אחרי שהבנו במה מדובר רצינו לחזור לשטח ולהביא את הקסדה כדי שנוכל להחזיר אותה למשפחתו של גורי אבל חיל האוויר מנע זאת מאיתנו, ואמרו לנו שהם מטפלים בזה. נלחמתי כדי להצטרף לנסוע איתם אבל אמרו לי שאני לא יכול להגיע איתם".

הקסדה של גורי אותרה בנחל פארן

דנה גורי תיארה את הסערה בעקבות הטלפון שקיבלה במוצאי שבת: "נפשי נסערת מאז שעות אחר הצהריים של שבת, איני מוצאת מנוח. בשש בערב טלפון מאמא. ראש ענף נפגעים בחיל האוויר התקשרה ועדכנה אותה על פוסט שהועלה בפייסבוק, מטייל מצא קסדה שכתוב בה 'גורי ט.140'. הדבר הגיע לגורמים הבכירים ביותר בחיל האוויר והם דואגים לאתר את הקסדה. חיפוש זריז בפייסבוק ומצאתי את הפוסט. פניתי למפרסם. בשעה שחלפה עד שענה לי לא ידעתי את נפשי מהתרגשות. אמא ואני נרגשות והמומות, מחכות שיענה כבר". "בשיחה עם האיש, הוא נשמע נלהב: 'איזה קטע'… 'מגניב'… ביקשתי בתחילת השיחה להבין היכן הקסדה. ענה לי 'השארתי אותה בשטח'. הייתי המומה! זעמתי! ייצרבו איתי לעד משפטים כמו 'אל תדאגי. היא הייתה שם 35 שנה שנה. היא תהיה שם גם מחר'. ו'לא מבין מה הייתי אמור לעשות עם זה'. מודה, שאגתי על האיש הזה כמו שלא שאגתי בחיי. הזדעדעתי מקלות הדעת ביחסו לקסדת הטייס של אבא שלי. הפריט היחיד ששרד לאחר שהתרסק עם מטוסו, שראשו היה מוגן בתוכה עד לרגע האסון. חפץ יקר שיש להתייחס אליו בחרדת קודש". "האיש אמר שמצא את הקסדה עם חברים, שראו את השם המוטבע בתוך הקסדה, עשו חיפוש בגוגל, הבינו שזו קסדה של טייס חיל האוויר שנספה בתאונה אווירית בשנת 1984. כעסתי: צילמת! כתבת פוסט! צירפת לינק לאתר יזכור! אבל אז זרקת אותה חזרה על אדמת המדבר והמשכת בטיול. קיבלת לייק!".

בתו של דני גורי ז"ל תיארה את הטלטלה שחוותה: "אני לא מוצאת מילים לתאר את תחושת הזעזוע הקשה שחורכת כל תא ותא בגופי. אני כותבת ודמעות חונקות את גרוני, אין לי אוויר. מאז אתמול פנו אלינו עשרות נציגים מכל גופי התקשורת בארץ בבקשה להתראיין, לשתף את סיפורנו, לחלוק אותו עם עם ישראל. למנומסים שביניהם השבנו שלא כרגע, אולי לא בכלל. חשוב לציין שהקסדה עודנה על אדמת המדבר, טרם נמצאה. הנושא מטופל בחרדת קודש בידים האמונות של אנשי חיל האוויר".

"תמונתו של אבא שלי יפה התואר, כשראשו נתון בקסדתו 'מככבת' בכל ערוצי התקשורת המרכזיים. בכל הכתבות צוטטו דבריו של אותו איש - גיבור היום (עוד יבקשו ממנו להשיא משואה ביום העצמאות) מספר על מציאת הקסדה וההתרגשות מגילוי הסיפור. נדהמנו לגלות הבוקר שהאיש הזה מתראיין תחת כל עץ רענן, מצוטט בכל כתבה אפשרית. אני חשה זעזוע עמוק מהמעשה הנפסד של אותו איש שמצא את הקסדה ובחר להשתעשע איתה, להצטלם ולהעלות לפייסבוק. ההתנהגות הנלוזה משולה בעיניי לתמונות המביכות המבוקרות שנה אחר שנה - תמונות של בני נוער שבעת המסע לפולין בעקבות מאורעות השואה מצטלמים סלפי בתאי הגזים באושוויץ, או בהר האפר במיידנק".

היא מתחה ביקורת גם על כלי התקשורת שפרסמו את דבריו, "קראתי תגובה של אחד החיילים הצעירים (אז) שהיה בצוות שהוזנק שעות אחרי התאונה לאתר שרידים בשטח. כתב שלא ישכח את היום הזה. ב-27 במאי 1984, ההורים שלי ציינו את יום הנישואים הרביעי שלהם , תכננו לחגוג את היום בתל אביב ברכישת ציוד לחדר התינוקת העתידה להיוולד. זו אני. אמא שלי הייתה בשבוע ה-32 להריונה. שינוי של הרגע האחרון ואבי נקרא לטייסת להחליף מדריך שחש לא בטוב. בבוקרו של אותו יום, יצא לטיסת אימונים עם חניך בקורס הקא"מ - סגן אילן רוזנטל. מהטיסה הזו לא שבו שניהם.

"מגיל צעיר אמא הסבירה לי שמטוס שמתרסק בעוצמה אל האדמה לא מותיר אחריו שרידים. זה נשמע מזעזע ונורא וזה אכן כך. העובדה שתמיד דיברה באופן מושכל אל ההיגיון שלי איפשר לי להתמודד בעוצמה עם דברים וגם לטפח עולם של רוח. תארו לכם מה רבה הייתה ההתרגשות לגלות שהקסדה שרדה מעל שלושה עשורים וחצי ונמצאה כמעט בשלמותה. אני רוצה לפנות לכל מי שעיניו ישזפו את הפוסט הזה - בנתיבי ישראל, בשביליה של הארץ הזו זרועים ומפוזרים פריטים אישיים, חפצים שעפו עם רוח, שברירי זכרונות של אנשים יקרים שהיו ואינם, לוחמים שאיבדו את חייהם. אם נתקלתם בחפץ כזה - אנא, גלו רגישות, אספו אותו והביאו לתחנת משטרה קרובה, משם כבר ימצא את דרכו ליעדו הסופי.

"אנחנו חיים במדינה קטנה ופצועה, השכול מצוי בכל פינה, לרוב הוא לא נשמע, נישא חרש ברוב ימות השנה. אנו חיים אותו יום יום ושעה שעה, הכאב רב ועצום, אל תוסיפו לו עוד!". היא הודתה למשפחת חיל האוויר ש"דואגת ביום, בליל ובערפל".

כאמור, למטייל שמצא את הקסדה גרסה שונה לאירוע. בעקבות הפוסט שלה, אמר: "צר לי שבתו של גורי ז"ל מרגישה ככה. האירוע עבורי מתחיל רק אחרי שעזבנו את המקום, כשנכנסתי לאינטרנט וראיתי את הפנים של אבא שלה וישבתי עם הילדים שלי, והוא לא יוצא לי מהראש. אני חושב הרבה עליו ועל אילן שהיה איתו במטוס. לא ידענו עליו. הוא חלל שנחשפתי אליו במקרה, הוא מבחינתי קדוש, למדתי עליו שהוא ואילן היו אנשים מדהימים. זה כאילו מישהו שלח לנו מסר. הוא זה העיקר. אני וחבריי כלום בסיפור הזה, זה סיפור על משפחה שאיבדה את היקר לה וילדה שגדלה בלי אבא שלה. לאף אחד לא הייתה כוונה לפגוע בה".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו

2020-02-17 07:49:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiOGh0dHBzOi8vd3d3LnluZXQuY28uaWwvYXJ0aWNsZXMvMCw3MzQwLEwtNTY3OTE0NywwMC5odG1s0gEA?oc=5